<h1>שאילתות פרשת צו שאילתא ע"ח</h1>
<h2>דף כט:</h2>
ותלתין יומי קמי פיסחא דרשינן במילי דפסחא כדתניא שואלין בהלכות פסח קודם הפסח שלשים יום רבן שמעון בן גמליאל אומר שתי שבתות ומאן דבעי למיזל בספינתא או בדוכתא רחיקא ואיכא בתי דקיימין בתחומיה דליכא איניש אחרינא דאית ליה רשותא למיעל להתם אי מקמי תלתין יומין אזיל דאכתי לא איחייב במילי דפסחא לא צריך למבדק והדר מיזל ואי בגו תלתין יומין אזיל דאיחייב במילי דפסחא צריך למבדק והדר מיזל [פסחים ו'.] דאמר רב יהודה אמר רב המפרש בים והיוצא בשיירא קודם לפסח שלשים יום אינו צריך לבער תוך שלשים יום צריך לבער. ברם צריך הני שלשים יום דקא אמרינן בשדעתו לחזור קודם הפסח אי בשאין דעתו לחזור מי אמרינן בשדעתו בתוך שלשים יום הוא דחל עליה חיובא דחיישינן דילמא אתי בעידנא דלא אספיק לבער ואמור רבנן דלבער והדר ליזיל אבל קודם שלשים לא חיישינן דלא חל עליה חיובא אבל אין דעתו לחזור אפילו תוך שלשים כמאן דלא חל עליה חיובא דמי דליכא למיחש דילמא משכח ליה ואכלי ליה או דילמא אין דעתו לחזור הוא דתוך שלשים מיחייב דחל עליה חיובא קודם שלשים לא מיחייב אבל דעתו לחזור תוך שלשים יום אע"ג דאין דעתו לפנותו קודם לפסח אפילו קודם שלשים יום חייב לבער זימנין דאתי בעידנא דלא אספיק לבעוריה ואתי ביה לידי איסורא דאע"ג דמבטל ליה מישתלי ואכיל ליה ת"ש [פסחים ו'.] דאמר רבא העושה ביתו אוצר ואין דעתו לפנותו קודם שלשים יום אין זקוק לבער מאי טעמא איחיובי לא איחייב במילי דפסחא ודילמא משכח ליה ואכיל ליה ליכא למיחש ליה דהא אין דעתו לפנותו קמי פסחא הילכך כי מטי זימניה מבטיל ליה ביטולי אבל אם תוך שלשים יום אע"ג דאין דעתו לפנותו קמי פסחא חייב לבער והדר ימלא את האוצר משום דאיחייב במילי דפסחא כי מטי פסח לא בדיק וכן הילכתא.
